You are currently viewing פרחי חורף

פרחי חורף

באזור דצמבר מתחילים לצוץ פרחי החורף המרהיבים, וככל שכמות הגשם רבה יותר ניתן לראות רבים מהם כמעט בכל מקום ואזור בארץ. פרחי החורף בולטים מאוד בצבעים העזים שלהם המושכים אליהם לא רק חרקים מכל המינים, אלא גם את הסקרנות שלנו כבני אדם. לא פעם בטיולים אנחנו משוועים למקור מידע שייתן לנו מושג על שמות הפרחים וסוגם. קבלו במאמר הבא את מדריך פרחי החורף למתחילים.

אילו פרחים פורחים בחורף?

טיול בטבע מעניק לנו את הזכות לצפות בפרחי חורף צבעוניים וססגוניים וליהנות מיופיים. להלן רשימת פרחי חורף: רקפות ורודות ולבנות, כלניות בר אדומות, ציפורני חתול מצויות, חרדל לבן וחרדל השדה, רותם המדבר, עירית גדולה, איריס, מרסיה, מקור החסידה, ציפורנית מצרית, נרקיסים ועוד. בין אם אלו פקעות פרחי חורף ובין אם זרעי פרחי חורף, הם מופיעים בכל שנה בשלל צבעים וגוונים ומוסיפים לארצנו יופי מיוחד וניחוח רענן. כאשר אנו נתקלים בפרחים הללו, לא תמיד אנו יודעים את שמותיהם או לאיזו משפחה הם שייכים ואנו נוהגים להציץ בקטגוריית פרחי חורף ויקיפדיה, במגדירי הפרחים השונים ובכל מידע אחר אותו אספנו.

כיצד נדע את שמות הפרחים וסוגיהם? מתחילים ברקפת!

פרחי חורף או פרחי סתיו בהם אנו נתקלים לרוב בטיולי טבע מעניינים ומסקרנים אותנו. על מנת קצת לספוג ידע קבלו מדריך פרחי חורף למתחילים. נתקלתם בפרחים ורודים או לבנים שראשם נוטה מטה והם נמצאים בדרך כלל בין ומתחת לסלעים? – אלו רקפות מצויות המופיעות בארצנו כבר מחודש אוקטובר ופורחות עד אפריל. הרקפת היא הצמח הלאומי של המדינה. יש לה פקעת גדולה, שטוחה ועגולה והיא שייכת לצמחים הרב שנתיים. הרקפת צומחת באזור הצפון ובהרי ירושלים ויותר נדירה בדרום ובנגב. הפקעת שלה יכולה להצמיח הרבה פרחים, העלים בצורת לב והיא נחשבת לפרח מוגן. בעבר היו משתמשים בה להכנת תרופות ולצורך דייג. ניתן לרכוש פקעות תרבותיות ולגדל אותן בגינה כשרוצים פרחי חורף לשתילה או לעציצים. מספרים ששלמה המלך החכם באדם חשק בכתר מיוחד שיעטר את ראשו. השליחים שלו חיפשו בכל הארץ פרח שייתן להם השראה לעיצוב הכתר ולא מצאו את הפרח האידאלי עד שפגשו ברקפת. שלמה עיצב את הכתר המיוחד שדומה לראשה של הרקפת ולאחר מותו הרקפות כל כך הצטערו שעד היום הן מרכינות את ראשן.

הכלנית המצויה

פרחי חורף כמו כלנית הם פרחים מדהימים ביופיים הפורחים בשדות הארץ ובעונת החורף מקשטים אותם כמרבדים אדומים. הכלנית שייכת למשפחת הנוריות ונחשבת לצמח מוגן. היא נפוצה מאוד בעולם ובארץ ניתן למצוא אותה בכל אזור בין החודשים ינואר עד אפריל. הצבע הבולט ביותר שלה הוא אדום, אך ניתן למצוא גם כלניות סגולות, לבנות, כחלחלות וורודות. החרקים המאביקים אותן לא רואים את הצבע האדום ולכן נוטים לשתות את הצוף שלה ומשאירים את האבקה לחיפושיות מסוג אמפיקומה. לקראת האביב ניתן לראות בשדות נוריות ופרגים ולעיתים נוטים לחשוב שהם כלניות בשל צורת העלים והצבע. על אף זאת ניתן לדעת מתי פוגשים כלנית ומתי פוגשים נורית או פרג על פי סדר פריחתם. דרך אחת היא ראשי התיבות כנ”ף – כלנית, נורית, פרג שזהו סדר הפריחה שלהם. הדרך השנייה היא באמצעות אגדה ידועה. על פי האגדה היה נסיך חתיך שחי לו בארמון וחיפש לו כלה. על מנת למצוא את הכלה האולטימטיבית, הוא ערך בארמונו נשף אליו הזמין בנות צעירות ויפות. כששמעו על כך הכלנית, הנורית והפרג הן החלו לחפש שמלה מתאימה לנשף שתדהים את הנסיך, אך למרבה הצער כולן בחרו בשמלה אדומה. הן תהו כיצד הנסיך יבדיל ביניהן ומיהרו לחשוב על פתרון. הכלנית החליטה להוסיף לשמלה צעיף לבן, הנורית הבריקה את שמלתה והפרג ענדה עגילים שחורים. מרוצות יצאו לנשף כדי לרקוד עם הנסיך. הנסיך היה מעולף מיופיין. הוא רקד בתחילה עם הכלנית, לאחר מכן עם הנורית ולבסוף עם הפרג ועד היום לא החליט מי הכי יפה ותהיה כלתו… אגדה זו לא רק מלמדת את סדר הפריחה, אלא אף מסייעת להבחין בין הפרחים השונים. אם תסתכלו היטב לפרח הכלנית יש צעיף לבן, עלי הנורית בורקים ולפרג יש נקודות שחורות גדולות הנראות כמו עגילים. בנוסף, כאשר רוצים לשתול פרחי חורף לעציצים, ניתן לרכוש כלניות תרבותיות ממגוון צבעים ולהטמין את הפקעות שלהן בעציצים.

הנרקיס המצוי

פרחי חורף כמו נרקיסים ניתן לפגוש גם בסתיו בין אוקטובר לאפריל אך השיא שלהם הוא בעונת הגשמים. לנרקיסים צבעים לבנים וצהובים מרהיבים המקשטים את שדות הבר. הנרקיס הוא פרח מוגן הגדל גם בביצות ובעל בצל הטמון באדמה שממנו יוצאים אשכולות של פרחים המפיצים ריח חזק ומשכר. כל צמח יכול להוציא בין 3-15 עמודי תפרחת שהעלים שלהם מסודרים בטורים מקבילים. העלים של הנרקיס ארוכים וצרים עם קצוות מעוגלים ונישאים מעל גבעול כמעט ללא עלים. גובהם יכול להגיע ל-40 ס”מ ובין עלי הכותרת מסתתרת עטרה צהובה. בנוסף, הריח החזק שלהם מושך חרקים מאביקים רבים אך הבצל שלהם רעיל. בעבר ייחסו לבצל סגולות לטיפול בעור ולצרכים רפואיים אחרים, אך חשוב לא לגעת בו ישירות אלא להשתמש בכפפות כאשר טומנים אותו כצמח תרבותי בגינה. אחת מאגדות הילדים הידועות מספרת על נרקיס מלך הביצה. כאשר מלך הצפרדעים חלה רופאיו אמרו לו שרק אם יריח ריח חזק של פרחים יוכל לקום ממיטתו. השליחים חיפשו בכל הארץ פרח שיסכים לבוא אל הביצה, לחיות שם ולתת למלך הצפרדעים אפשרות להחלים. הם פנו לפרחים רבים אך אף אחד מהם לא הסכים להעתיק את מגוריו לביצה. היחיד שהסכים היה הנרקיס. כאשר הגיע לביצה המלך הריח את ריחו החזק ומיד החלים והכתיר את הנרקיס כמלך הביצה. גם המושג נרקיסוס העוסק באהבה עצמית לקוח מהנרקיס. מסופר על נסיך שהוטלה עליו קללה להתאהב בעצמו. במקום בו הוא מת צמח נרקיס יפיפה עד היום…

ציפורני החתול

ציפורני החתול הוא צמח בר ממשפחת המורכבים חד או רב שנתי הגדל בשדות ובמקומות הרריים בכל רחבי הארץ. הוא נקרא כך בשל פירותיו הנראים כציפורני חתול שלופים. ניתן למצוא אותו בצהוב או בכתום והוא עמיד בעונת החורף הקרה. כאשר רוצים לגדל אותו בגינה יש לזרוע את זרעיו כבר באביב והוא יינבט בכל סוג של אדמה. לגבעול שלו יש עלים מסורגים ושעירים מעט ופרחיו צינוריים עם ניחוח פיקנטי. מכיוון שהוא פורח בתחילת רוב חודשי השנה הוא מכונה בלועזית היום הראשון בחודש. בנוסף, הוא ידוע כפרח שעון המסמן את השעה כי הוא פותח וסוגר את הקרקפת שלו על פי שעות היום. לפרח גם מיוחסות סגולות מרפא בין אם מדובר על חידוש רקמות העור ובין אם מדובר על פצעים. הוא נחשב לאנטי דלקתי, מחטא ומסייע להפסקת דימומים קלים. ישנן אף נשים העושות בו שימוש להסדרת ווסת תקינה. על פי האמונה המקסיקנית ציפורני החתול קורא לרוחות המתים בחג זה. ציפורני החתול המכונה גם בשם קלנדולה, ניתן למצוא באגדה פרח לב הזהב של האנס כריסטיאן אנדרסן המספרת על ילד אמיץ שהביא את הפרח לאימו החולה על מנת שתבריא ממחלתה הקשה.

העירית הגדולה

זהו צמח גבוה וזקוף שהעלים שלו מרוכזים כמו שושנה וגבעולו ללא עלים עם תפרחת מסועפת. ניתן למצוא את העירית בכל אזורי הארץ ובעונת החורף כאשר השורשים שלו דקים ולבנים ניתן לאכול אותם. הוא מוזכר במקורות בשם יבלית ובעבר נהגו לאכול את אבקת השורש הקלויה שלו והשתמשו בה לצרכים רפואיים כמו הסרת יבלות, טיפול בצהבת, בכפות רגליים סדוקות ובפטריות. בנוסף, כאשר ממתיקים את השורשים בדבש ניתן לשתות זאת כדי למנוע גזים וסתם להנאה. כמו כן, מהשורש שלה מכינים דבק לסוליות נעליים ובעבר הדבק שימש כחומר אטימה לכדי יין. בעלי חיים אינם אוהבים לאכול את העירית מכיוון שהיא מפרישה חומרים הרעילים עבורם, למעט הפשפשים. לסיכום, ניתן למצוא אותה בעיקר באזור הים תיכוני, במעלה החרמון, במדבר יהודה ובנגב.

רותם המדבר

רותם המדבר הוא שיח מוגן שניתן למצוא בעיקר באזור החולות המדבריים או בשפת הים השייך למשפחת הפרפרניים. כאשר הרותם פורח בחודשי החורף, הוא מקבל תפרחת מקסימה של פרחים קטנים לבנבנים עם כתם סגול. בשל כמות הצוף הרבה שיש לו, נמשכים אליו חרקים המאביקים אותו. בקיץ העלים שלו מתייבשים ורק בחורף הוא מלבלב. בגלל השורשים החזקים שלו המגיעים ליותר מ-20 מטרים עומק, הוא מסתגל לחיי המדבר בקלות ואף משמש את הבדואים להכנת גחלים. למרות זאת, הזרעים שלו רעילים לבני אדם וצריך להיות מומחים כדי לעשות בהם שימוש לצרכים רפואיים. הבדואים למשל, משתמשים בו כתרופה נגד כאבים או פצעים.

המרסיה היפיפייה

זהו צמח חד שנתי מסתעף וירוק עם פרחים לילכיים סגלגלים, ורודים ולבנים שפורח בכל תקופת החורף והאביב מחודש ינואר עד לחודש מאי. הצמח נפוץ בחולות הים והוא משתרע בפריחתו המלבלבת לאורך החוף במשטחים הצובעים את השטח בסגול. העלים שלו בשרניים ולכן הוא עמיד למליחות של הים. הוא מגיע לגובה של כ-15 ס”מ ובשל הבנייה המסיבית לאורך הים, התפוצה שלו בארץ הולכת ומצטמצמת. בארץ יש למרסיה 3 מינים ששניים מהם גדלים לאורך חוף הים ואחד מהם במדבר.

הציפורנית המצרית

טיול בטבע בחורף ללא ציפורנית מצרית אינו טיול מושלם. זהו צמח הנפרש כמרבד ורוד וצפוף בעיקר במטעי הזיתים, בכרמים ובשדות באזור הגליל. זהו צמח חד שנתי הפורח זמן ממושך מחודשי החורף ואל תוך האביב. כאשר רוצים לזהות את הציפורנית המצרית יש לשים לב שהגביע שלה אדום כהה נוטה לסגול והעורקים נראים בברור. בנוסף, בכל עלה כותרת יש לאורך הטרף בליטות צדדיות הנראות כשיניים. הגביע שעיר והצוף נמצא עמוק בתחתית הצינור כך שרק חרקים עם חדק ארוך יכולים למצוץ אותו. ההאבקה שלו נעשית על ידי זבובים עם חדק ארוך ודבורים.

לוע הארי – צמח חורף לגינה

זהו צמח רב שנתי מרהיב ממשפחת הלחכיים שבעבר נטו לשייך למשפחת הלועניתיים. המיוחד בפרחים שלו שהם נראים כמו פה של אריה ובלחיצה קטנה בקצה שלהם המחבר את עלי הכותרת, הפה נפתח כמו לוע. בארץ ניתן למצוא לוע ארי גדול בצבע ארגמן, לוע ארי קטן בצבע ורוד ולוע ארי סיצילי בצבע צהוב. כאשר מגדלים אותם כצמחים תרבותיים בגינה ניתן לבחור גם צבעים נוספים כמו: לבן, כתום, צהוב, אדום וורוד. זהו צמח שמתרבה די מהר ולכן מאוד יפה לגדל אותו בגינה. כאשר הוא מסיים לפרוח הפירות הקטנים שלו מתייבשים ונוצרים בהם חורים. הם נופלים על האדמה ומומלץ לאסוף אותם ולזרוע שוב בחודש אוקטובר כדי שיפרח באביב. כאשר מדובר בלוע ארי שאינו מתורבת הוא נחשב לצמח מוגן למרות שהוא מתרבה באופן טבעי. הזרעים שלו נפוצים ברוח וכאשר מגיע שוב החורף הם נובטים לאחר הגשמים. כשמדובר בלוע ארי גדול ההאבקה שלו נעשית על ידי דבורים גדולות וחרקים הנדחפים לתוך הלוע ואוספים את האבקנים והצוף.

כיצד להתכונן לטיול פריחה בחורף?

כאשר יוצאים לצפות בפרחי החורף צריכים להיות מוכנים מראש. ראשית, ניתן למצוא באתרי האינטרנט השונים הסבר מילולי המלווה בתמונות של פרחי חורף מצגת המתאימה לכל גיל. ניתן גם לעשות לילדים פעילות הכנה דרך סיפורים ושירים וכאשר יוצאים לשטח חשוב להצטייד בזכוכית מגדלת ובמגדיר צמחים. בטיול בקשו מהילדים לנסות ולזהות את הפרח על פי המגדיר והמצגת שראיתם ביחד כהכנה וספרו להם אגדה או על שימוש מיוחד שעושים בצמח. מומלץ גם להיות בקיאים בתהליכי ההאבקה השונים במיוחד אם רוצים לגדל צמחי חורף בגינה מבלי לקנות בכל שנה פקעות, בצלים וזרעים חדשים. ההאבקה יכולה להתבצע באמצעות חרקים, רוח ואיסוף שלהם. לסיכום, חשוב שאתם כמבוגרים תהיו מוכנים לשאלות של הילדים, אך גם תנו להם לחקור לבד ולגלות פרחי חורף מקסימים הממלאים את ארצנו היפה.

כתיבת תגובה